כותב ומתמלל
בעל הטורים
מנגן ושר

עוד בויקיפדיה

יעקב (יענקל'ה) רוטבליט

נולד בחיפה בשנת 1945.
היה חניך ב"זבולון", אגודת יורדי ים, וב"השומר הצעיר".
לאחר סיום לימודי התיכון ב"חוגים", התגייס לנח"ל עם גרעין השומר הצעיר "שדמה", שנועד להשלים את קיבוץ מצר.
לאחר השחרור מצה"ל, בהיותו סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים, ב- 1967, פרצה מלחמת ששת הימים.
הוא לחם כמפקד מחלקה בגדוד 63 של חטיבת ירושלים ובקרב בשכונת אבו-תור. במהלך הקרב נפצע רוטבליט קשה בידו ואיבד רגל.
ב- 1982 נישא לאורנה (לבית מיוחס) ז"ל, אשר נפטרה בשנת 1998 לאחר מחלה, ורוטבליט נותר עם שלושת ילדיהם - אליה (רקדנית בבלט הישראלי), אוריין (סטודנטית) ואדם (חייל).
למעט שנים אחדות ששהה במקומות שונים בארץ ובחו"ל, מתגורר רוטבליט מאז 1996 בירושלים.


כותב שירים

בשנת 1968, הוקלט פרי עטו הראשון של רוטבליט, השיר "זמר שכזה", השני היה "שיר לשלום" (1969), אשר בוצע לראשונה על-ידי להקת הנח"ל והסולנית מירי אלוני, והיה ברבות השנים להמנון שוחרי השלום בארץ.

לאורך הקריירה שלו כמשורר, כתב רוטבליט מילים לעשרות מהשירים היפים ביותר במוסיקה הישראלית, ביניהם: "אמא אדמה", "כמה טוב שבאת הביתה", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "קפה טורקי", "שבתות וחגים", "באה מאהבה", "אחרי עשרים שנה", "חוזה לך ברח", "לוח וגיר", "דברים שרציתי לומר", "רואים רחוק רואים שקוף", "דרכנו" ורבים אחרים.

רוטבליט כתב במשך השנים שירים למיטב אמני הארץ, אשר הלחינו ושרו את שיריו, ביניהם: אריק איינשטיין, שמוליק קראוס, יהודית רביץ, שלום חנוך, מתי כספי, נורית גלרון, ריקי גל, קורין אלאל, יהודה פוליקר, שלמה ארצי, מיקי גבריאלוב, ג'וזי כץ, להקת תיסלם, כייף התקוה הטובה, להקת אחרית הימים, השלושרים, יגאל בשן, אריאל זילבר, יזהר אשדות, וחביבת "כוכב נולד" - נינט טייב.
שיתופי פעולה מיוחדים עם אמנים הניבו אלבומים שלמים, ביניהם: אריק איינשטיין ("בדשא אצל אביגדור" 1971), יהודית רביץ ("באה מאהבה" 1987), דני בסן ("דני בסן" 1986), שמוליק קראוס ("גלגל מסתובב" 1982, "אחרי עשרים שנה" 1988, "ידידותי לסביבה" 1994, "יום רודף יום" 2003).

אחדים משיריו של רוטבליט הפכו לשירי נושא של סדרות טלוויונית. השיר "רואים רחוק רואים שקוף" היה לשיר הנושא של סדרת הטלויזיה "מעורב ירושלמי" (2003), והשיר "דרכנו" לשיר הנושא של סדרת הטלוויזיה "הבורגנים" (2001). שירו, "תנו לגדול בשקט" היה לאחד השירים המושמעים ביותר בערוץ הילדים.

בשנת 1996 יצא לאור ספר שירים ותווים "מאבד תמלילים" בהפקתה של תמי פרמונט, הוצאת כנרת. בספר כלולים 43 ממיטב השירים של רוטבליט. התווים ערוכים על ידי נוני סמילן וחגי סיגלוב, ועל האיורים אחראי שמעון שניידר.

בשנת 1998 סיכמה חברת "הד ארצי" חלק מיצירתו של רוטבליט באלבום אוסף כפול, "דברים שרציתי לומר", ובו 36 משיריו הבולטים, המבוצעים על ידי מיטב אמני ישראל.

בשנת 2004 יצא אוסף כפול נוסף מיצירתו של רוטבליט בהוצאת NMC "שיר לכל עת" ובו 36 שירים בביצוע אמנים שונים. אלבום האוסף כולל גם שירים שיצאו לראשונה על גבי תקליטור, ביניהם: "עגילים וג'ינס קרוע" המוקדש להרוגי הפיגוע בציר פילדלפי, "מתה האמת הישנה", ו"שיר לכל עת" אשר נכתב לרגל פסטיבל הזמר והפזמון.

בשנת 2005 יצא אוסף נוסף בהוצאת פונוקול "משיריו של יעקב רוטבליט" ובו 18 שירים בביצוע אמנים שונים.

בשנת 1998 זכה רוטבליט בפרס אקו"ם על מפעל חיים.
בשנה זו, נערך גם מופע מחווה ליצירתו ועבודתו של רוטבליט בתיאטרון ישראל אשר שולב בפסטיבל ישראל, ירושלים.
בשנת 2002 קיבל תואר "עמית כבוד" של ביה"ס לקולנוע ע"ש סם שפיגל, ירושלים.

בשנת 2005 נבחר רוטבליט לכהן בתפקיד יו"ר דירקטוריון אקו"ם.


בעל הטורים

בנוסף לכתיבתו הפזמונאית רבת ההיקף, עסק רוטבליט לאורך השנים גם בכתיבה עיתונאית.

בין השנים 1970-1973 פרסם רוטבליט טור סאטירי שבועי בשם "שחק אותה" במוסף עיתון "הארץ" וכן מדור נוסף בשם "גלגל אותה" בגליון אמצע השבוע של העיתון.

לאורך השנים פרסם טורים אישיים, רשימות וכתבות בעיתונים "חדשות", "העולם הזה", "דבר", "דבר אחר", "צלול", "מעריב" ועיתון "העיר".


מנגן ושר

לצד פועלו כמשורר וכעיתונאי, הוציא רוטבליט שלושה אלבומי סולו אותם הלחין, כתב וביצע בעצמו: "כך שחררתי את ירושלים" (1978), "מכתבים מבית רביעי" (1986), ו"מדינת היהודים / קטעים" (2004).
מעת לעת, יוצא רוטבליט להופעות עם שיריו.

"כך שחררתי את ירושלים"
בשנת 1978 הוציא רוטבליט אלבום סולו ראשון בשם "כך שחררתי את ירושלים", המכונה גם "אלבום הניצחון".
האלבום היה אסור לשידור תקופה מסוימת, אך למרות זאת זכה להגיע לקהל מושבע של אוהדים, שמעריכים אותו כבעל איכויות מיוחדות.
על עטיפת התקליט מופיע המשפט: "התדמית היא תרמית", ורוטבליט נראה מצולם ליד המצבה לחללי החטיבה שלו בקרב לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, במקום בו איבד את רגלו.
שירי האלבום כוללים לא רק שירי מחאה פציפיסטיים, אלא נוגעים, בדרכו המיוחדת של רוטבליט, גם בנושאים נוספים, אהבה וחוויות אישיות.

האלבום כולל עשרה שירים: "מעבר יבוק", "החוזר בתשובה לשאלת כתבנו", "נאום הגבר", "באתי אלייך", "געגועים למלכות מס. 1 עד 365", "במקום חוברת לזכרו", "טיילת פעם 16", "אם תבקע החומה", "כך שחררתי את ירושלים" ו"שיר לשלום מס. 2".
באלבום משתתפים מיטב האמנים של התקופה: מיקי גבריאלוב, אשר עיבד והפיק מוסיקלית את שירי האלבום. דני סנדרסון בגיטרה ל"שיר לשלום מס' 2" (שעשה את זה גם ב"שיר לשלום" המקורי), יחד עם יהודית רביץ, דני ליטני, אריק לביא, דודו אלהרר ומיקי גבריאלוב בקולות רקע.
בשאר שירי האלבום משתתפים: מיקי גבריאלוב בבס, גיטרה וקולות, יצחק קלפטר בגיטרה (וכן עיבוד ב"החוזר בתשובה לשאלת כתבנו" ו"טיילת פעם 16"), איקי לוי ומאיר פניגשטיין בתופים, טוני בראוור בכינור, דני פאר בפסנתר וקלידים, יגאל קראוס ומוטי דיכנה בבס ותובל פטר באקורדיון.


"מכתבים מבית רביעי"
בשנת 1989 הוציא רוטבליט אלבום שני: "מכתבים מבית רביעי", שגם בו כתב והלחין את כל השירים: "על מות האימפריה", "עין עצומה", "עיר ושמה גושדן", "חדר חקירות", "מכתבים מבית רביעי", "גשם פתאומי", "מבצע הנשר" ו"תחי הריפובליקה".
באלבום הכיל רוטבליט, כדרכו, שירים העוסקים בסדר היום החברתי-פוליטי בצד שירי אהבה ושירים אישיים.

גם באלבום זה אחראי מיקי גבריאלוב לעיבודים ולניהול המוסיקלי, עופר ליפשיץ סייע בהרמוניות. הנגנים המשתתפים באלבום: עופר ליפשיץ בגיטרה, יעקב סגל בבס וגדי סרי בתופים וכלי הקשה, גבריאלוב בתיקוני בס וקולות, יצחק קלפטר ויגאל ישראלי בגיטרות, בוריס גאמר ואלברט אליאס בכלי נשיפה, אדי גרימברג בסינטיסייזרים ופסנתר חשמלי, סלים נדאף בעוד וכינור, יהודית רביץ, קורין אלאל, דורי בן-זאב, שמוליק קראוס, יעל שטרן ופיטר ראיין בקולות.


בשנת 1998 יצאו שני אלבומי הסולו של רוטבליט כתקליטורים.
לרגל המאורע הקליט רוטבליט שני שירים חדשים שכתב והלחין: "הללויה" (שצורף לאלבום "כך שחררתי את ירושלים") ו"אדון משורר" (שצורף לאלבום "מכתבים מבית רביעי").
את השירים עיבד והפיק אצ'ה בר, שגם ניגן בגיטרות עם אורן פריד בתופים ודפני הלוי בקולות.

"מדינת היהודים / קטעים"
בשנת 2004 הוציא יענקל'ה רוטבליט אלבום סולו שלישי.
גם באלבום זה משלב רוטבליט תכנים חברתיים, מדיניים ופוליטיים יחד עם שירים אישיים ושירי אהבה.
האלבום כולל עשרה שירים: "הרכבת לראש פינה" , "מאהבת ואויבת", "שיר ארצישראל", "שני שקרים", "פספורט אמריקאי", "שיר הצלם", "הליצן", "איך אתן לאהבה הזאת למות", "תמונת המצב" ו"פלאפל חם לנצח".

באלבום משתתפת חבורה של נגנים צעירים ומוכשרים, ביניהם: בועז ריינשרייבר בגיטרה, אשר היה אחראי על ההפקה המוסיקלית יחד עם גדי רונן - קלידים ובס. אייל גנור - קונטרבס, קשתות ובס, עופר גנור בגיטרה מובילה, גיא יונה על התופים, ומור שטייגל יחד עם בועז וגדי - קולות רקע. קולות הילדים בשיר "תמונת המצב" שייכים ל: שחר, גיל והדר רונן, עמרי סלע ויונתן דיוולד.
השיר "פלאפל חם" בוצע לראשונה כנאום תודה לרגל קבלת תואר עמית כבוד של ביה"ס לקולנוע ע"ש סם שפיגל, ירושלים 2002. את השיר מבצע רוטבליט יחד עם שרון שר, רונית רונלד - קלידים וקולות, וניצן עין הבר בכלי נשיפה.

"מדינת היהודים / חלק ב'"
ב- 2005, שנה אחרי "מדינת היהודים / קטעים", הוציא רוטבליט אלבום סולו רביעי, המשך לאלבום הקודם.
האלבום כולל עשרה שירים: הרהור חוזר במעמד הר סיני", האם נדע להיוולד שוב מחדש", "ארבעים שנה", "מדממים קרעי ירח", "הרצל גילח את הזקן", "כל הדרך ממנילה", "הימים הטובים", "הנה באה האנרכיה", "גברת קפקא", "קול דממה דקה".

גם באלבום זה משתף רוטבליט פעולה עם בועז ריינשרייבר וגדי רונן, אשר אחראים גם על ההפקה המוסיקלית של האלבום. עוד משתתפים באלבום: אייל גנור, עופר גנור, גיא יונה, נדב ברקן, ג'לין טרג'יקו.